תותבת אדהזיבית

תותבת אדהזיבית הידועה גם בשם גשר מרילנד היא תותבת קבועה שנדבקת ונתמכת על המשטח הפנימי של השיניים. משתמשים בתותבת אדהזיבית כתחליף לשן טבעית שנשרה. אובדן שיניים הם קטליזטור הגורם לאנשים לקבוע פגישה עם רופא שיניים (גם לכאלו שאינם מקפידים על תחזוקה והשגחה נאותה). אנשים אלו, פונים לרופא שיניים כדי למצוא פתרון לאובדן השן, שמהווה מבחינתם בעיה אסתטית. אך כמובן שישנם גם היבטים תפקודיים פעילים לאחר נפילת השן. במידה ולא נוקטים בפעולה לאחר אובדן שן טבעית, קיים סיכון כי תנועת השיניים בקשת הנגדית עלולה לגרום לשיניים הסמוכות שינועו לעבר החלל שנוצר מהיעדרות השן ולאובדן שיניים נוספות. אחת האפשרויות לשקם שן חסרה היא תותבת אדהזיבית קבועה.

המלצת המערכת

ישנן טכניקות שונות להשלמת שיניים, תותבת אדהזיבית היא רק אחת מהן אולם ברוב המקרים ההמלצה היא לא להתפשר על גשר, אלה לעבור השתלת שיניים הנחשבת לטכניקה המובילה. רק אם נמנע מכם רפואית להתקין שתלים בלסת, התייעצו עם רופאי השיניים שלנו לגבי פתרונות נוספים. לטווח הרחוק, ההשתלה משתלמת על פני כל פתרון אחר.

 


התפתחות התותבת האדהזיבית

הרכבת תותבת אדהזיבית מתאפשרת רק כאשר לשיניים הסמוכות לשן החסרה יש מספיק אמייל תקין, שהוא הגורם החשוב ביותר להדבקת וחיבור התותבת. התותבת (שמוצמדת עם שרף קומפוזיט) הפכה לפופולארית בשנת 1973 כאשר אלן רושט שילב אחיזה מכאנית (חורים בכנפי הגשר) לאחיזה כימית (השרף) בתותבת. עיצוב זה שימש במשך שנים כדגם הסטנדרטי. שנים לאחר מכן הוכח כי עיצוב מחורר אינו טוב לחשיפת השרף לנוזלי הפה שעלולים להוביל לכרסום ושחיקת השרף או לחדירות מיקרוניות למִמְשָׁק שרף-מתכת.

ואן פ. תומפסון וגאס ג’. ליבדיטיס הניחו שטכניקת החורים שחושפת כאמור את השרף לחלל הפה, מקצרת את אורך חיי התותבת ולכן הם פיתחו טכניקה חדשה שנקראת חריטה אלקטרונית. בתהליך זה יוצרים נַקְבּוּבִיּוּת (היחס בין הנפח של הנקבוביות בחומר כלשהו לנפח של כלל החומר) מיקרוסקופיות במשטחי התאמת הכנף, עם שלד מכרום ניקל בעזרת חריטה אלקטרונית דיפרנציאלית. טכניקה זו פותחה באוניברסיטת מרילנד ומסיבה זו היא מכונה גם גשר מרילנד.

 


מהי תותבת אדהזיבית?

תותבת אדהזיבית היא תותבת קבועה מפורצלן (הכתר) ומתכת (תומכות) שמודבקות על ידי צמנט דנטלי לחלק הלינגואלי (הפנימי) של השיניים הסמוכות לשן שאבדה. פתרון זה טוב עבור מקרים בהם החלל שנוצר מאיבוד השן הוא קטן מכדי שאפשר יהיה להציב בו שתל, הוא כמו פתרון קבוע זמני עד להתאחות השתל עם העצם. בעזרת התותבת מייצבים את המנשך ומיטיבים עם תחזוקת השיניים הסמוכות.

 


יתרונות וחסרונות

היתרונות העיקריים של תותבת אדהזיבית הם הצורך בהכנות מצומצמות והטיפול המהיר. התותבת מאפשרת דיבור ברור, עוזרת למניעת תנועת השיניים ומחירה נמוך יחסית להשתלת שן. לתותבת האדהזיבית יש גם חסרונות, הבולט שבהם הוא שיעור גבוה יחסי של התנתקות שעומד על כ- 50% בשלוש שנים. חסרון נוסף שעלול להתרחש הוא ריקבון בשיניים התומכות. כמו כן, עלולה להתהוות בעיה עם הרקמות הרכות שמתחת לתותבת כאשר היגיינת השיניים אינה טובה.