סתימה לבנה

מטרת רפואת השיניים השיקומית והאסתטית היא לשחזר אובדן מבנה או נזק על ידי חומרים מלאכותיים בעלי תכונות ביולוגיות, פיזיות ותפקודיות, וזאת בדומה לשן הטבעית. כל התכונות שתוארו לעיל נמצאות בקומפוזיט (סתימה לבנה) שמקנה תוצאות אסתטיות מצוינות עם עמידות טובה וזאת ללא צורך בהכנת חיזוקי מבנה מיוחדים. במהלך השנים האחרונות, פותחו עשרות חומרי איטום בעלי צללים וגוונים שונים, חלקם שקופים למחצה, עמומים וכדומה על מנת שהסתימה הלבנה תחקה את השן הטבעית. ההתפתחות בחומרים ובטכניקות מאפשרת קשת אפשרויות לטיפול במגוון תופעות בשיניים באופן אמין, צפוי ובדרך המסורתית.

המלצת המערכת

זקוקים לסתימה ומתלבטים באיזה סוג לבחור? המלצתנו היא לבצע סתימה לבנה הנחשבת לאסתטית וחזקה מספיק כאשר השן שצריכה לעבור טיפול היא שן קדמית. לשיניים אחוריות ומוסתרות כדאי לשקול סתימת אמלגם הנחשבת לחזקה ועמידה לתקופות זמן ארוכות במיוחד.

 


מהי סתימה לבנה וממה היא מורכבת?

סתימות לבנות עשויות משרף קומפוזיט המבוסס על תערובת שרף מַשְׁתִּית (חומר חוץ-תאי) אורגני, חלקיקי מילוי שאינם אורגניים ומרכיבי הדבקה. שרף המשתית בנוי ממונומרים (תרכובת שהמולקולות שלה יכולות להתאחד על מנת ליצור פולימר), חומרי התנעה, מיצבים ופיגמנט, כאשר המילוי האורגני בנוי מצורות מסוימות של חלקיקי זכוכית. למרות שקיימים סוגים שונים, החיבור הייחודי ופיזור המשתית ורמות המילוי בכל חומר מילוי מיוצרים כאשר משתמשים או בביספנול (bisphenol-A-diglycidylmethacrylate) או באורתן (urethane dimethacrylate) של משתית פולימרים וסוגים שונים של חלקיקי מילוי כמו זכוכית, קוורץ וסיליקה קולואידל.

המשתית והמילוי הם החומרים שמכתיבים את התכונות המכאניות (שבר, קושיות ומודולי גמישות), ותכונות פיזיות (ברק ואפיונים אופטיים), גם היחס בין שרף המשתית ומידות חלקיקי המילוי עם העמסה, מגדירים את השוני בין סוגי הקומפוזיט השונים כאשר הקומפוזיט מדורג לפי אפיונים שונים (מנגנון הקשחה עצמי וסוג החלקיקים). בשימושים הנפוצים ביותר נותנים משקל בעיקר לפיזור וגודל ממוצע החלקיקים.

 


מיהם המועמדים לסתימה לבנה?

מילוי סתימה לבנה משרף קומפוזיט מהווה בראש ובראשונה חלופה ראויה למילוי שיניים מסורתי ממתכת, המגמה כיום בעולם נוטה לכיוון האסתטיקה הרבה יותר מבעבר ולכן כאשר שיניים קדמיות נגועות בעששת וריקבון ההמלצה היא כמעט תמיד לבצע סתימה לבנה. סתימה לבנה מספקת עמידות טובה והתנגדות לשברים בסתימות קטנות ובינוניות שעליהן לעמוד מול הלחץ בלעיסה קבועה ולכן אפשר להשתמש בסתימה לבנה גם לשיניים אחוריות. פרט לאנשים הסובלים מחורים בשיניים, המועמדים לסתימה לבנה יהיו אנשים המסתובבים עם סתימות כסף (אמלגם) המכונות גם סתימות כספית (בגלל שהן מכילות כספית). למרות שסתימות אמלגם נחשבות לסתימות יעילות, הן הופכות לרוב לשחורות במשך הזמן.

 


מדוע סתימה לבנה מומלצת ע״י הרופאים?

גם רופאי שיניים ממליצים על סתימה לבנה ולאו דווקא מסיבות אסתטיות. בעוד סתימת אמלגם דורשת מקום גדול יותר המצריך השחזה רחבה, בסתימה לבנה הרופא קודח ומסלק רק את החלק הנגוע בשן כדי להניח את הקומפוזיט, בכך הרופא שומר על המבנה הקיים של השן למשך תקופה ארוכה. בנוסף, סתימת אמלגם נוטה להתרחב ולהתכווץ בחום ולכן עלולים להיווצר בה סדקים בזמן שהקומפוזיט מודבק לשן, עומד בלחץ לעיסת המזון, תומך במבנה שן ומבודד אותה מטמפרטורות קיצוניות.

 


מתי מתבצעת סתימה לבנה?

במשך שנים רבות סתימת האמלגם היתה האפשרות הכמעט בלעדית לאיטום השיניים, האלטרנטיבה האסתטית לאמלגם הייתה יקרה הרבה יותר והצריכה כתרי שיניים. הסתימה הלבנה מאפשרת כיום טיפול אסתטי ויעיל בחורים בהליך שאינו מצריך השחזה מיותרת הפוגעת במבנה השן. למרות שסתימה לבנה החלה לצבור פופולאריות רק לאחרונה, הרי שסתימות לבנות החלו להתבצע עוד משנות השישים, בתקופה זו הקומפוזיט היה מושתת על חומרים שונים ולא היה חזק מספיק לשימוש בשיניים האחוריות. סתימות הקומפוזיט הראשונות, נטו להישחק בקלות, קלטו ריקבון ואף נסדקו או נשברו.

לקח שנים עד שהמדענים פיתחו תערובת שהוכחה כחזקה, יעילה ובטוחה. סתימה לבנה מבצע רופא שיניים כללי ותהליך הביצוע שלה מעט יותר מורכב מאשר סתימת אמלגם. הרופא יקבע אם המילוי מספק תמיכה הולמת לשן שניזוקה, במידה והשן ״סובלת״ מריקבון מתקדם יתכן כי כתר שיניים יהיה הטיפול המתאים. במידה והמטופל סובל מנסיגת חניכיים (ובנוסף צריך לסתום חורים) מומלץ לעבור סתימה לבנה. חשיפת השורש כתוצאה מהנסיגה, גורמת לשן להיות חשופה יותר לריקבון, סתימה לבנה תגן על השן מפני ריקבון והיא אף תמנע רגישות. העששת בשיניים הורסת את מבנה השן ומשאירה שקעים או חורים כך שהשן תהיה פגיעה לשברים ולזיהום נוסף. סתימה לבנה מקומפוזיט תאטום את החורים הללו ותשקם את בריאות השן.

 


סתימה לבנה ב -4 צעדים

הכנת השן – הרופא יבודד את השן מרוק וישאיר אותה יבשה, לאחר מכן הוא יקדח בשן או יבצע שיוף פניאומאטי המסיר חלקים נגועי עששת ורקבון, בסיום ההסרה יוחדר ״חומר משפר״ שיעזור להדביק את המילוי על השן.

הנחת הקומפוזיט – דבק בצבע השן יונח עליה ולאחר מכן תתחיל מלאכת המילוי. המילוי יוחדר בשכבות לתוך המבנה שהוכן בתוך השן ולבסוף יחליק הרופא את המילוי על פני שטח השן.

התקשות – לאחר שחומר המילוי אטם בצורה אופטימאלית את החלל בשן, ישתמש הרופא באור אולטרה סגולי שמקשה את חומר המילוי.

גימור הסתימה – השלב האחרון כולל עיצוב הסתימה. הרופא יחליק ויבריק את השן, יווסת את גובהה ויתאימה לשן הנגדית.

 


תופעות לוואי והוראות שלאחר הטיפול

ישנן מספר תופעות לוואי הקשורות להדבקת הסתימה הלבנה הכוללות תגובה אלרגית לחומר הקומפוזיט או התפתחות זיהום בסיום ההליך. תופעת הלוואי העיקרית בסתימה לבנה היא רגישות שבדרך כלל דועכת עם הזמן. יש לשמור על הגיינת פה נאותה הכוללת צחצוח שיניים והעברת חוט דנטלי. הסתימה הלבנה אינה חסינה לכתמים והיא אינה מגיבה להלבנת שיניים ולכן ההרופאים ממליצים לצרוך פחות מאכלים מכתימים ומשקאות עשירים בצבעי מאכל כמו תה או יין אשר עלולים להכתים את השיניים לאחר התהליך.