סתימה בשן

ישנן חמש אסטרטגיות כלליות המספקות את המפתח למניעת עששת שיניים והגעה למצב של צורך בסתימה בשן: היגיינת הפה, תזונה נכונה, פלואוריד, חומרי איטום וטיפול אנטי בקטריאלי. חשוב גם לפגוש את רופא השיניים אחת לתקופה לניקוי שיניים מקצועי ולבדיקת מצב הפה. אם תבצעו את כל האמור, תוכלו למנוע ברמת וודאות גבוה הימצאות חורים בשיניים. ברגע שעששת שיניים וריקבון מגיע לדנטין, יש לסלק את החלק הרקוב בשן ולבצע סתימה בשן. סתימה בשן בשלב מוקדם מסייעת לשמור על חוזק השן ומגבילה את הסיכוי לנזק במוך השן ומייתרת את הצורך בטיפולי שיניים אחרים אותם תצטרכו לבצע אם תזניחו או תדחו את הפגישה עם הרופא.

המלצת המערכת

זקוקים לסתימה ומתלבטים באיזה סוג לבחור? המלצתנו היא לבצע סתימה לבנה הנחשבת לאסתטית וחזקה מספיק כאשר השן שצריכה לעבור טיפול היא שן קדמית. לשיניים אחוריות ומוסתרות כדאי לשקול סתימת אמלגם הנחשבת לחזקה ועמידה לתקופות זמן ארוכות במיוחד.

 


המונח “סתימה” ברפואת שיניים

כאשר משתמשים במונח ״סתימה״ ברפואת שיניים הכוונה היא לניקיון השן מעששת וריקבון וסתימתה בחומר אוטם. על ידי ביצוע סתימה תשתפר אנטומיית השן, ישתפר מצבה האסתטי, תחזור יכולת הלעיסה ובנוסף השיניים יעמדו היטב בלחצים שמופעלים עליהן על ידי הלסתות. ניתן לחלק את סוגי הסתימות לשניים, סתימות מתכתיות (כסף, כספית, נחושת ואחרות) וסתימות לבנות. הסתימות המתכתיות נחשבות לעמידות אולם הן בעלות מראה אסתטי גרוע ולכן מבצעים אותם בחלקים נסתרים בפה כאשר השימוש בהן הולך ופוחת בעיקר בשל מגרעותן האסתטיות. הסתימות הלבנות עשויות משרף שהוא חומר סינטטי שמתקשה לאחר שמקרינים עליו אור הלוגן. בגלל ההתקדמות הטכנולוגית בעולם רפואת השיניים, ניתן לשקם שן קדמית או טוחנת אחורית מבלי שניתן יהיה להבחין בהבדל בין שן משוקמת לבין שן טבעית. תודות לטכניקות ולחומרים החדשים שזמינים כיום למכביר, אפשר לבצע באופן אמין, גם מבחינה אסתטית וגם מבחינת תפקודית סתימות ושיקום שאינו נראה.

 


סוגי סתימות בשיניים

סתימה בשן עשויה מחומרים שונים והיא מבוצעת בתוך השן או מסביב לה, לפניכם סוגי סתימות שיניים בולטות:

  • סתימת אמלגם - משתמשים בדרך כלל באמלגמת כסף לסתימה בשן טוחנת. לאמלגם חוזק חומרים גבוה, צבעו אינו בולט, חומר זול יחסית שמחזיק מעמד 14 שנים בממוצע.
  • סתימת זהב - סתימה בשן מזהב יקרה יותר מכל חומר אחר. התקנתה מצריכה לפחות שני ביקורים אצל רופא השיניים ומשתמשים בה לחורים גדולים במיוחד.
  • סתימה לבנה - בשיניים קדמיות מותקנת סתימה לבנה העשויה משרף מרוכב ומחרסינה וזאת כדי להימנע משימוש בסתימת כסף בולטת. השימוש בסתימה לבנה גם לסתימת שיניים אחורית הולך וגדל היום. יתרונה הגדול של הסתימה הלבנה הוא צבעה (כצבע השיניים הטבעיות). סתימת קומפוזיט יקרה יותר מסתימת כסף והיא עשויה שלא להחזיק מעמד זמן רב, בעיקר בשיניים הטוחנות, אשר חייבות להפעיל את מלוא הכוח בעת הלעיסה.
  • סתימת יונומר זכוכית - סתימה בשן מיונומר זכוכית (חומר סתימה בצבע השן) מיועדת לשחרר פלואוריד ברגע שהוא נקבע במקומו - יתרון גדול לאנשים הנוטים לסבול מריקבון בקו החניכיים. יונומר זכוכית משמש גם לשיקום אזורים שניזוקו לאחר צחצוח נמרץ מדי.

 


קצת היסטוריה על סתימה בשן

  • איך הכל התחיל? - רפואת שיניים היא מדע שהחל כבר בתקופה הפרה-היסטורית. מדענים במרכז הבינלאומי לפיזיקה תֵּאוֹרֶטִיקָנית באיטליה על שם עבדוס סאלם חשפו סתימה בתוך שן אנושית כבר לפני 6.500 שנה. השן נמצאה בתוך לסת בסלובניה והדגימה עקבות מילוי פרימיטיבי שעשוי משעווה או מדונג דבורים. המחקרים הראו כי הדונג הונח בשעה שהייתה קרובה לשעת המוות אולם לא נקבע בבירור אם הדונג הונח לפני או אחרי הפטירה. לדברי אחד החוקרים (קלאודיו טוניז), שחיקת השן החמורה, נבעה כנראה מטווית חוטים על ידי נשות שבט הנאוליטיק, כאשר השן שימשה כמעין יתד.
  • התקופה הפרה היסטורית - עדויות רפואת השיניים הפרה היסטורית אינן רבות, ואירוע זה (חשיפת שן אנושית לפני 6.500 שנה) הוא העדות העתיקה ביותר באירופה לסתימה בשן. זאת ועוד, במהלך חפירת קברים בפקיסטאן, נמצאו 11 נרתיקי שיניים עם חורים קבועים ודפוס שהראה הוכחות לתהליכים מורכבים שמטרתם הייתה הסרת אמייל השן, עוד התגלה פיסול בדופן החור בשן שבוצע בעזרת מכשיר זעיר לא מזוהה. לפי המדענים, 4 מהשיניים הדגימו סימני ריקבון הקשורים לחור שנעשה, מה שמרמז על ניסיון למתן טיפול שיניים שנמשך אגב כ- 1.500 שנה עד שניזנח. בשונה ממקדחי המתכת בהם עושים שימוש היום, מאמינים כי בעבר, המקדחים היו עשויים מראשי צֹר או חַלָּמִישׁ.
  • השימוש בפקקים - בעשרות השנים שלאחר מכן, החלו המטפלים לחורר שיניים וזאת מבלי לאטום אותן, הם גילו כי החורים אותם הם יצרו, הקלו רק זמנית על כאבי המטופלים שכן שאריות המזון והאוכל מצאו את דרכם לתוך החורים וגרמו למצב להיות גרוע הרבה יותר. לאור הממצאים הללו, החלו המטפלים לאטום את החורים בפקקים מעץ ומתכת.
  • סתימות המתכת הראשונות - עד לתחילת המאה התשע עשרה, הפתרון שרווח היה מילוי במתכת שחוממה והותאמה לחורים בשיניים. הסתימות הקדומות הוכנו מכמה וכמה מתכות בהן כסף והזהב שמשתמשים בהם עד עצם היום הזה, אולם רוב המתכות (עופרת, כסף מעורבב בכספית ואזבסט ועוד) בהן עשו שימוש התגלו כמסוכנות לבריאות המטופל והרופא כאחד.
  • תחילת המאה העשרים - בתחילת המאה העשרים החלו לבצע סתימות אמלגם למרות הראיות המוצקות לכך שהן קשורות להרעלת כספית. מדענים הוכיחו כי כספית בכמות קטנה איננה מהווה סכנה לבריאות ולכן גם בימינו משתמשים בה למילוי חורים בשיניים, למרות שיותר ויותר אנשים מעדיפים סתימות לבנות המתאימות לצבע השיניים הטבעיות.