מכתשית יבשה

מכתשית יבשה (Alveolar osteitis) היא תופעת לוואי שעלולה להופיע לאחר עקירת שיניים. המכתשית היבשה מאופיינת בכאב עז. התופעה נוצרת כאשר מכתשית השן מאבדת את קריש הדם המתהווה לאחר עקירת שן וכתוצאה מכך העצם שבתוך המכתשית נחשפת. כ- 2% עד 5% מפתחים מכתשית יבשה לאחר עקירת שן וכאשר התופעה מופיעה היא עשויה להיות ממש כואבת, אולם היא גם קלה לטיפול. המכתשית במילים פשוטות היא החלל שנותר במקום השן שנעקרה. בתוך המכתשית, נוצר קריש דם השומר על העצם ועל העצבים שמתחתיה. לעיתים, קריש הדם עלול להתנתק או להתמסמס יומיים לאחר העקירה כך שהשן והעצב חשופים לאוויר, לאוכל, לנוזלים ולכל דבר אחר אשר נכנס לפה, מה שעלול להוביל לזיהום ולכאבים עזים העלולים להמשך מספר ימים.

המלצת המערכת

חשיבות אבחון המכתשית היבשה היא קריטית למניעת הכאב בשיניים. רופאים לא מנוסים עלולים לטעות באבחון ולבלבל בינה לבין כאבי שיניים אחרים כמו כאלו שנגרמים לאחר טיפולי שורש למשל ומכאן החשיבות בבחירת רופא שיניים מתאים. התייעצו עם המומחים שלנו שידעו כיצד לאבחן את המכתשית היבשה בזמן וכדי למנוע כאבים מיותרים וסבל רב.

 


כיצד נוצרת מכתשית יבשה?

קריש דם שנוצר לאחר עקירת שן היא תוצאה הכרחית המאפשרת ריפוי אופטימאלי של הרקמה הממוקמת מתחת לקריש. פגיעה בקריש הדם מונעת ריפוי נורמאלי וגורמת להופעת מכתשית יבשה. ישנן מספר סיבות הגורמות לפגיעה בקריש הדם. המצבים בהם הגוף מגיב לדלקת מקומית, לדלקות, לטראומה, לבקטריה ולאסטרוגנים די בהם כדי להרוס קרישי דם ולהשאיר מכתשית חשופה. מכתשית יבשה פוגעת בעיקר במעשנים, מטופלים בעלי היגיינת פה נמוכה, מטופלים שעברו עקירת שן בינה, מתרפאים שחוו טראומה חריגה בזמן עקירת שן, נשים שנוטלות גלולות נגד היריון או מתרפאים שיש להם כבר עבר של מכתשית יבשה לאחר עקירת שן. שטיפות פה תכופות, יריקות במשך היום או שתיית נוזלים דרך קשית לאחר עקירת שיניים, עלולים גם הם להגביר את הסיכוי למכתשית יבשה.

 


סימפטומים ודרכי הטיפול במכתשית יבשה

אם תרגישו בכאב מתגבר שיתחיל בדרך כלל לאחר יומיים מהעקירה ושעלול להקרין גם לאוזניים, קרוב לוודאי שיש לכם מכתשית יבשה. העצם שנחשפת במכתשית יבשה היא מאוד רגישה ולכן הכאב שנוצר יהיה עז במיוחד, כאשר בנוסף יתכן גם ריח או טעם רע בפה. הטיפול במכתשית היבשה נועד בעיקר להקל על המטופל וזאת על ידי הפחתת הכאבים שבדרך כלל אינם עוזרים לתהליך ההחלמה והריפוי.

חשוב מאוד לאבחן נכונה את המכתשית היבשה ולא ״להחליף״ אותה בכאבי שיניים דומים (כאב מטיפול שורש למשל). בוחנים את הבעיה תוך כדי ״חיטוט״ בעצם החשופה. הרופא ינקה תחילה את מכתשית השן ויסיר שאריות או שבבים למיניהם מהמכתש, לאחר מכן האזור ישטף עם תמיסת מי מלח פושרים ולבסוף הוא יחבש בפד גזה טבולה בתרופות או באמצעות ספוג ג’לטין עטוף בחומר אנטיספטי כדי לקדם את ההחלמה.

תערובת המכילה שמן צִפֹּרֶן נמצאה יעילה במיוחד לטיפול במכתשית יבשה בגלל התכונות המרגיעות שלה, את התערובת מכינים ומניחים על האזור פעם ביום עד פעם בשלושה ימים, תלוי בחומרת הכאב, ועד שהכאב נעלם. כאשר הכאב נעלם, נותנים למכתשית להירפא בכוחות עצמה. לעיתים הטיפול יצריך גם נטילת אנטיביוטיקה למניעת זיהום האזור. זמן ההחלמה מהמכתשית היבשה נאמד בכשבועיים.

 


מה ניתן לעשות כדי למנוע מכתשית יבשה?

את ההסתברות להופעת מכתשית יבשה ניתן להפחית למינימום ראשית ע״י הקפדה על מילוי הוראות הרופא לאחר העקירה. הוראות אלו כוללות מעל הכול הפסקת העישון. יש להימנע מעישון טבק (סיגריות, סיגרים וכדומה), ויש להימנע גם מפעולות שיכולות לגרום לפגיעה במקום העקירה. אין לירוק ויש להימנע משתיית נוזלים באמצעות קשית כדי שפעולות אלו לא יוציאו את קריש הדם ממקומו. אם צריך לעקור שיני בינה מומלץ שלא להתמהמה! יש לעקור את שיני הבינה בסמוך לאבחון ולא להמתין עד שהשיניים יהיו נגועות בבקטריות שכן אלו עלולות לפגוע בקריש הדם. גם לנטילת גלולות למניעת היריון יש קשר למכתשית יבשה. מינון האסטרוגן בגלולות תורם להריסת קריש הדם ולכן יש לתכנן את העקירה בין היום ה- 23 עד ליום ה- 28 של טבלת המחזור שתעזור למנוע מכתשית יבשה.