מחלת חניכיים

מחלת חניכיים היא אחת מהמחלות השכיחות ביותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת, מדובר במחלה זיהומית שמקורה בפעילות חיידקית במבואות הפה. החיידקים מתרבים ותוססים בפה ומפרישים רעלים שהורסים את הרקמות מסביב לשיניים, גורמים להיפרדות החניכיים מהשיניים ויוצרים כיסי חניכיים חולניים שעלולים לגרום לרגרסיה ולאובדן עצם ואף יכולים להביא להרס מוחלט של השיניים עד לנשירת כל השיניים בפה. ישנם סוגי חיידקים רבים שגורמים להופעת מחלת חניכיים כאשר הנפוצה שבהן היא ג’ינג’ביטיס (Gingivitis) עליה נרחיב בהמשך. כיצד נזהה חניכיים בריאות? מהם הסממנים להופעת מחלת חניכיים המחייבת נקיטת פעולה מהירה למניעת המצבים שתוארו? הכל בהמשך המאמר.

המלצת המערכת

ניתן למנוע מחלת חניכיים ע"י שמירה על היגיינת הפה - שימוש יומיומי במברשת שיניים וחוט דנטלי יעשו 90 אחוז מהעבודה. אנשים שמייצרים כמויות אבנית רצוי שישתמשו במשחת שיניים שמכילה פירופוספט המונעת היווצרות פלאק ואבנית. אם נוצרה כבר אבנית, אפשר להרחיקה רק בטיפול מונע ומקצועי אצל השיננית.

 


איך נזהה חניכיים בריאים?

חניכיים בריאים הן בעלי אפיונים מסוימים שמאפשרים לכל אחד, גם בלי להיות רופא לדעת האם הכל בסדר ברירית הפה. להלן איפיונים של חניכיים בריאים:

  • צבע ורוד – לחניכיים יש נטייה לצבע ורוד, למרות שהגוון שלהם תמיד משתנה בהתאם לפיגמנטים בעור השונים מאדם לאדם. גוון ורוד הוא סימן למחזור דם סדיר וראוי.
  • קרום דק – חניכיים דקות ועדינות בדומה לשכבה קטיפתית המגנה ומכסה את שורש השן מצביעה על בריאות החניכיים.
  • אין דימום – כאשר לא קיים דימום תחת כל גירוי נורמאלי.
  • נקודות על פני השטח – הנקודות מופיעות באמצע החניכיים ומבחינים בהן כאשר לחניכיים ישנה צורה הדומה לקליפת תפוז, זהו פרט שקשה לזהות והוא מופיע בעיקר בחניכיים המכסות את השיניים הקדמיות.
  • כיסוי מלא של שורשי השיניים – באופן רגיל, שורשי השן אינם נראים לעין, היות והחניכיים מגינים עליהם, בנוסף, הם מגינים על העצם המכתשית ומספקים הזנה לשיניים.

 


סממנים חיצוניים לחניכיים חולים

כדי לקבוע אם החניכיים הם קורבן של מחלת חניכיים מסוימות, אפשר לנתח פרמטרים מסוימים אשר בולטים לעין בהם:

  • אדמומיות – אדמומיות היא סממן בולט לקיומה של מחלת חניכיים.
  • גדילת הנפח – הגדילה נוצרת בגלל בצקת, והיא השלכה של דלקת.
  • אובדן הנקודות על פני החניכיים – כאשר החניכיים כבר לא מקרינות את הנקודות הדומות לקליפת תפוז המאפיינים חניכיים בריאים.
  • דימום והקזת מוגלה – אלו הן תופעות של התחלת מחלת חניכיים.
  • כאב – הכאב אינו שכיח במחלות הקשורות לחניכיים וזו אחת הסיבות בעטיה אנשים אינם מודעים לעובדה שהם סובלים ממחלה.
  • נסיגת חניכיים – רקמות החניכיים נסוגות ונוטשות את התפקוד של כיסוי שורשי השן וחושפות אותו, לא תומכות בו ולא מבודדות אותו כפי שצריך להיות, וגורמות לרגישות בדנטין (כאב ורגישות בשינויי טמפרטורה). הנסיגה עלולה להיגרם ממספר סיבות שהן, טראומה מכאנית בעיקר עקב צחצוח ברוטאלי או עם מברשת קשה במיוחד. מחלת חניכיים לא מטופלת עלולה לגרום לנסיגת חניכיים.
  • העמקת קו החניכיים – קו החניכיים הוא החלל בין השן לחניכיים ודומה לעור שנמצא מתחת לציפורניים. עומק החלל בחניכיים בריאים הוא עד שני מילימטרים. בעומק של יותר משלושה מילימטרים ישנה העמקה פתולוגית שכמעט תמיד באה לידי ביטוי בכיס חניכיים. נוכחות גורמים פָּתוֹגֶנים והיגיינה לקויה הם גם גורמים לשינוי בקו החניכיים. בכיסים גדולים מתקיימת התנחלות והתישבות של רובד שיניים בקטריאלית יחד עם אבנית הגורמים למעגל קסמים בו הבעיה מחמירה עם הזמן.
  • כיסי חניכיים – זוהי תופעה שקשה לזהות אותה בעין ורק רופא השיניים יכול לקבוע אם היא קיימת. לצורך כך יש לעבור בדיקת שיניים תקופתיות הכוללת בדיקת גָּשׁוֹשׁ (probe) לאיתור כיסי חניכיים.
  • רובד שיניים בקטריולוגי – רובד שיניים אינו הצטברות פשוטה של בקטריות, מדובר במושבות גדולות שמתפקדות בערוצים מסועפים של הזנה עצמית. קיימים כ- 200 סוגי בקטריות ולא כולם פָּתוֹגֶנִים (מחוללי מחלת חניכיים). הבקטריות מפרישות חומרים דביקים שנדבקים אחד על השני ויוצרים מין ג’ל, אם ההיגיינה אינה אופטימאלית, תוך שלושה חודשים נוצרות שכבות קשות (Biofilm) בעלות עובי שונה כאשר הצחצוח מסיר רק את הבקטריות בשכבה העליונה. בתנאים אלו ניתן להסיר את הרובד רק באמצעות אולטרה סאונד.
  • אבנית – האבנית היא שכבה בקטריאלית שהסתיידה. כאשר הבקטריות מתות הן יוצרות נמק מגובש שלוכד מלח, מינרלים ובמיוחד קלציום. האבנית תורמת לרובד בקטריאלי בגלל שהיא יוצרת משטח שמגדיל את שטח השן, משטח גדול יותר מאפשר לבקטריות להדבק בקלות יתר ולהחמיר את המחלת החניכיים. רובד שהסתייד מוסר כאמור בעזרת אולטרה סאונד.

 


מחלת חניכיים ג’ינג’ביטיס (Gingivitis)

מחלת חניכיים נוצרת כאשר קיימת אינטראקציה לסוגי בקטריות מסוימים המשתכנים לאורך קו החניכיים, בדרך כלל עקב היגיינה לקויה. מחקרים הראו, כי כאשר אנשים בריאים שדאגו להסרת הרובד ע״י צחצוח הפסיקו לשמור על היגיינת הפה, פיתחו מחלת חניכיים מסוג ג’ינג’ביטיס (Gingivitis) תוך מספר ימים! רובד השיניים גודל ומתארגן לקהילה ביולוגית גדולה ומגובשת עם הגנה עצמית, סִימְבְּיוֹטִית, ושמאוד קשה להסרה על ידי הפציינט. הסימנים הקליניים לפתולוגיה הזו הם: דימום, אדמומית וגדילת החניכיים. במקרים מועטים יחוו מספר אנשים גם אי נוחות, כאב או מטרד.

ג’ינג’ביטיס, עלולה להתקיים לאורך שנים, עד אשר פריחת הבקטריה ושגשוגה תהיה חזקה ואגרסיבית ותיווצר דלקת כרונית, שמפרישה חומרים שהורסים את עצם המכתש ואז Gingivitis הופך למחלת חניכיים. Gingivitis עלול להחמיר עקב גורמים מקומיים שמגבירים את היאחזות והשתרשות רובד השיניים, כמו שיניים במצב גרוע, סתימות, גשרים, כתרים או מצב גופני מסוים כמו חוסר איזון הורמונאלי, הריון, מחזור חודשי, והתבגרות. גם תרופות נגד לחץ דם גבוה עלולות להחמיר ג’ינג’יביטיס.

 


מחלות מערכתיות – סוכרת, לוקמיה ואיידס

קיימת גם ישות נוספת הנקראת נמק בכיב ג’ינג’ביטיס (GUN) ר”ת של Gingivitis Úlcero Necrotizante שמופיעה אצל אנשים עם חרדות ודיפרסיות קשות, במעשנים, בצרכני אלכוהול כבדים וגם בחולי איידס. הסימפטומים של מחלת חניכיים זו הם כאבים עזים, דיכאון ומצבי רוח, נמק ואובדן הגבשושית בין השיניים (החניכיים יוצרים משולש בין השיניים) אשר מכוסים בשכבה בצבע לבן. התופעה עלולה להופיע בכל רגע נתון אך ניתן לרפאה תוך שבוע ימים באופן כולל וללא השלכות מזיקות.