כתר חרסינה

הכתר הוא החלק הנראה בשן, צוואר השן הוא החלק הצר ביותר בשן ומבחינים בו כאשר מופיעה נסיגת חניכיים הכוללת גם חשיפת שורש, אשר כל כולו נמצא שקוע בתוך עצם הלסת ומרופד מבחוץ על ידי החניכיים. שבר או סדק בשן ניתן לשקם באמצעות קומפוזיט (חומר איטום וציפוי), כאשר ההרס משמעותי בגלל ריקבון מתקדם או בגלל שבר, הפתרון הוא לייצר כתר חדש. אחד מהכתרים הנפוצים ביותר הוא כתר מחרסינה (Porcelain crown). כתר חרסינה מתקינים בגלל צורך אִימְפֶּרָטִיבִי (דחוף) היות והשן אינה מתפקדת, כדי לשפר את אסתטיקת השיניים, למניעת שחיקה וגם כדי לשפר את המנשך הכללי.

המלצת המערכת

איכות השחזור מבחינת חוזק, עמידות ואסתטיקה, נקבעת בהתאם לחומר ממנו מיוצר הכתר. סוג השחזור תלוי גם במיקום השיניים, בשיניים קדמיות הדגש הוא על אסתטיקה לעומת שיניים אחוריות שחייבות להיות חזקות. לאלמנטים הללו יש חשיבות בבחירת סוג הכתר המועדף והשפעה קריטית על המחיר. השוו בין מספר מומחים שידעו להתאים לכם את הכתר במחיר ללא תחרות.

 


מהו כתר חרסינה?

כתר חרסינה הוא כיסוי, עשוי במקצועיות, המודבק על גדם השן לאחר שזו עברה הכנה (השחזה). הכתר מקנה מחדש ובאופן מלאכותי את האנטומיה של שן טבעית המחקה שן מקורית. הכתרים בהם משתמשים לרוב הם: כתרי חרסינה על בסיס מתכת, כתרי חרסינה על בסיס זירקוניה או על אלומינה (אָלוּמִינְיוּם, חַמְרָן), כאשר האחרונים זהים במראה. כתר חרסינה על מתכת, בנוי מבסיס מתכתי דמוי כיפה בעובי של כ-0.5 מ”מ ואשר מכסה כליל את הגדם המוכן של השן. הבסיס או בשפת הרופאים “המתכת”, מתיישבת ומותאמת בדייקנות מרבית ומשמשת כמבנה קשיח שתומך את החרסינה שמכסה אותו לגמרי מבחוץ.

החרסינה החיצונית, היא זו שמעניקה לשן מראה טבעי והכיפה מברזל שמתחת לציפוי היא זו שמספקת את הקשיחות. הכנת כתר מחרסינה על מתכת מרותכת במרכזה, דורשת עבודת מעבדה מדוייקת שכן לאחר ייצור הכתר, הוא צריך ״לשבת״ היטב על השן והחניכיים. הכתר מקובע על מקומו על ידי התאמה, חיכוך וצמנט ובמקרים מסוימים גם על ידי דבק (פחות אמין). צמנט היא שיטת ההדבקה האמינה ביותר. את המתכת מייצרים מסגסוגת טבעית של כרום-ניקל (נפוץ יותר) או מזהב-פלדיום (יקר יותר) בעל איכויות מעולות.

 


כיצד בונים כתר חרסינה?

את השן המטופלת בעזרת חרסינה יש להקטין (להשחיז ולסתת) עד לגובה של 2.5 עד 3 מ”מ וכן מסביב השן עד שהצדודית תהיה סימטרית ומעט קונית. לפי גודל וצורת השן יש להשחיז את צוואר השן 0.8 מ”מ מהשן בקו החניכיים פנימה עד 2.2 מ”מ או בממוצע של 1.5 מ”מ מסביב לשן (אם מכינים את הכתר מזירקוניה או אלומינה משחיזים עמוק יותר). במהלך ההשחזה מסלקים את האמייל הלקוי, ריקבון, כתמים וכד’. ההשחזה נעשית תחת הרדמה וללא כאבים ולאחר מכן מתקינים כתר זמני.

כאשר פג אפקט ההרדמה, השן אינה אמורה לכאוב, רגישות עלולה להופיע, בכל אופן היא תתפוגג ימים בודדים לאחר מכן. אם השן כואבת, כנראה שתדרשו לטיפול אֶנְדּוֹדוֹנְטְיָ (טיפול שורש) שכן יתכן והפולפה (מרכז השן העשויה מרקמות קישור חיות ותאים הנקראים אודונטובלסטים) ניזוקה והתעוררה כתוצאה מהשחזת השן. לאחר הטיפול האֶנְדּוֹדוֹנְטְיָ, מחזקים את השן בגדם בורג (מבנה מתכתי בתוך השן המקובע לשורש השן בחיכוך והדבקה, וללא הברגה).

 


כתר חרסינה על זירקוניה

התקנת כתר חרסינה על גבי זירקוניה זהה לחלוטין להסבר שתואר לעיל, כאשר ההבדל המשמעותי הוא שבמקום שהכיפה תהיה ממתכת, היא עשויה מהרכב קראמי מאוד קשה על בסיס זירקוניום. כדי לייצר בסיס לכתר חרסינה על זירקוניה, משתמשים בטכנולוגית Cad - Cam, מדובר בעיצוב מכאני ממוחשב שבאמצעותו משיגים התאמה מצוינת לשן עליה מתקינים כתר מחרסינה, יתרונו העיקרי הוא צבעו הלבן והלא אפור כמו בבסיס המתכת בכתר הרגיל.

בגלל שבסיס הזירקוניה לבן מידי, קיים בסיס מאלומינה שלו יתרונות זהים אך עם צבעים הדומים יותר לשן הטבעית. הכתרים מזירקוניה או מאלומינה, בהשוואה לחרסינה הם יקרים יותר, טכנולוגיית הייצור נחשבת למתקדמת ביותר, וההשקעה בכתרים היא יקרה הרבה יותר מבטכניקות הקונבנציונאליות. כתר חרסינה על בסיס זירקוניה או אלומינה נחשב לאסתטי מאוד, דורש פחות השחזה וההמלצה היא להשתמש בו לשיניים הקדמיות בגלל אלמנטים אסתטיים בהם צבע וגוון.