דלקת חניכיים

סיבות להופעת הדלקת

דלקת חניכיים עלולה להתפתח בכל עת לאחר צמיחת השיניים. הדלקת היא כמעט תמיד תולדה של תחזוקה לקויה הנובעת מצחצוח שיניים המבוצע בצורה לא נכונה, מה שמאפשר לרובד שנותר מהמזון להישאר לאורך קו החניכיים. הרובד הזה, המכונה לעיתים פלאק (שכבה רכה ודביקה המורכבת בעיקר מחיידקים), מצטבר בעיקר בסתימות פגומות ומסביב לשיניים לצד שיניים תותבות חלקיות, גשרים והתקנים אורתודונטיים שלא נוקו כראוי. רובד שנותר על השיניים יותר משלושה ימים מתקשה והופך לאבנית שאינה ניתנת להסרה באופן מלא בצחצוח שיניים רגיל.

גם אם הרובד הוא הסיבה העיקרית להיווצרות דלקות חניכיים, הרי שישנם מספר גורמים נוספים שיכולים להחמיר את מצב הדלקת, בעיקר הריון, התבגרות מינית ותכשירים למניעת הריון. תרופות מסוימות גורמות לצמיחת יתר של החניכיים, כך שהסרת הרובד נעשית לקשה יותר, מצב המגביר את הסבירות להתפתחות הדלקת. להלן רשימת תרופות חלקית שעלולות להחמיר דלקת חניכיים בהן: פניטואין, ציקלוספורין, ניפדיפין, גלולות למניעת הריון ועוד.

המלצת המערכת

ניתן למנוע דלקות בחניכיים ע"י שמירה על היגיינת הפה - שימוש יומיומי במברשת שיניים וחוט דנטלי יעשו 90 אחוז מהעבודה. אנשים שמייצרים כמויות אבנית רצוי שישתמשו במשחת שיניים שמכילה פירופוספט המונעת היווצרות פלאק ואבנית. אם נוצרה כבר אבנית, אפשר להרחיקה רק בטיפול מונע ומקצועי אצל השיננית.

 


סוגי דלקות ותסמינים

דלקת חניכיים קלה - במקרים של דלקת קלה, החניכיים נראים אדומים ולא ורודים כפי שהם צריכים להראות. הם מתנפחים ויכולים להתנועע, במקום להיות מוצקים וצמודים לשיניים. בזמן צחצוח שיניים או אכילה, החניכיים מרבים לדמם. במקרים נדירים, הדלקת נובעת מחוסר בויטמינים. חוסר בויטמין C למשל, יכול לגרום לחניכיים מודלקים ומדממים. חוסר ניאצין גורם אף הוא לדימום בחניכיים וכן לנטייה לזיהומי פה מסוימים.

דלקת הרפטית - דלקת חניכיים הרפטית ובריריות הפה היא זיהום נגיפי הגורם לכאבי שיניים וחניכיים וגם לכאבים בחלקים אחרים בפה. הזיהום הופך את צבע החניכיים לאדום בהיר, וגורם להתפתחות פצעים קטנים לבנים או צהובים בתוך הפה.

דלקת חניכיים בהריון - החמרה של דלקת קלה במהלך ההריון, נגרמת בראש ובראשונה בקרב נשים הרות התורמות להחרפת הבעיה בכך שהן מזניחות את היגיינת הפה, משום שהן חשות בחילה בבוקר. במהלך ההריון, גירוי קטן, לעיתים קרובות הצטברות אבנית, עלול לגרום לגדילת יתר של רקמת החניכיים. הרקמה הנפוחה מדממת בקלות בעקבות פציעה ועלולה להפריע לאכילה.

דלקת מתקלפת - דלקת  חניכיים מתקלפת איננה ברורה עד הסוף, מה שכן ברור הוא כאבי חניכיים חזקים לה היא גורמת, הדלקת מתפתחת בעיקר אצל נשים בגיל הבלות. במצב זה, שכבת החניכיים החיצונית נפרדת מהרקמה שמתחתיה וחושפת את קצות העצבים. החניכיים נעשים רפויים עד כדי כך שניתן לשפשף את השכבות החיצוניות בעזרת צמר גפן או להפריח אותן במזרק אוויר של רופא שיניים.

פריקורוניטיס - נפיחות בחניכיים מעל שן שלא יצאה במלואה, בדרך כלל שן בינה תחתונה. קפל החניכיים מעל לשן שעדיין לא יצאה לגמרי יכול ללכוד בתוכו נוזלים, שיירי מזון וחיידקים. אם שן הבינה העליונה יוצאת לפני התחתונה, היא עשויה לשנות את הקפל הזה ולהגביר את הגירוי. במקרה כזה קיימת אפשרות להתפתחות זיהומים ולהתפשטותם לגרון או ללחי.

דלקת חניכיים חריפה - דלקת חניכיים קשה מכונה גם זיהום וינסנט (דלקת כיבית ממיקה חריפה בחניכיים) והיא זיהום מכאיב ולא מידבק בחניכיים הגורם גם לחום ולתשישות. היגיינת פה לקויה, תורמת בדרך כלל להתפתחותה, וכך גם לחצים פיזיים ונפשיים, תזונה לא נאותה או היעדר שינה. הזיהום מתפתח לעיתים קרובות ביותר אצל אנשים הסובלים מדלקת פשוטה החווים אירוע הכרוך בלחץ רגשי (לדוגמא סטודנטים בזמן בחינות). דלקת  חריפה נפוצה הרבה יותר בקרב מעשנים מאשר בקרב הלא מעשנים. הדלקת החריפה מלווה בכאבי חניכיים, בתחושת אי נוחות ותשישות. תופעה נוספת היא ריח רע מהפה. קצוות החניכיים בין השיניים נשחקים ומתכסים בשכבה אפורה של רקמה מתה. הדלת גורמת לחניכיים שמדממות בקלות ובנוסף האכילה והבליעה כרוכות בכאב. לעיתים קרובות, קשרי הלימפה מתחת ללסת מתנפחים ומתפתח חום נמוך.