בעיות שיניים דחופות

ישנן בעיות שיניים מסוימות שמצריכות טיפולי שיניים דחופים כדי להפחית את אי הנוחות וכדי למזער את הנזק למבנים שבפה. רשימת הבעיות הללו כוללות כאבי שיניים פתאומיים וחזקים, שיניים שנשברו, התרופפו או נשרו, שברים בלסת וסיבוכים שעלולים להתפתח לאחר טיפול שיניים כזה או אחר, למרות שאף לא אחת מהבעיות הללו מסכנת חיים.

המלצת המערכת

אם השן נפלה כתוצאה מחבלה או מכה הכניסו אותה לתוך כוס חלב ומהרו לקבלת טיפול, תגובה מהירה ופנייה דחופה תוכל להציל שיניים!

 


כאבי שיניים

כאב שיניים יכול להיגרם כתוצאה מעששת שיניים, מורסה, דלקת חניכיים שמסביב לשורש השן (פריקורוניטיס) או דלקת בסינוסים. אם כמה שיניים עליונות כואבות בזמן שאדם לועס או מתכופף (לדוגמה, כדי לקשור שרוכים בנעליים), הסיבה היא כנראה סינוסיטיס - שקיימת בעיקר אם כאב השיניים מתפתח בזמן שהאדם מצונן. סינוסיטיס מאבחן רופא שיניים או רופא כללי. הטיפול נעשה, בדרך כלל, ע”י אנטיביוטיקה לריפוי הדלקת, ובמתן תרופה נגד גודש כדי לסייע לסינוסים המודלקים להתרוקן. שאיפת אדים במשך יום או יומיים עשויה לסייע גם היא.

 


שבירה, התרופפות ונשירת שיניים

שבר בשיניים - אדם הנתקף בכאב שיניים קצר וחד בעת שהוא לועס או אוכל דבר מה קר, סובל ככל הנראה משבר חלקי בשן. כל זמן שהשבר אינו שלם ושום חלק מהשן לא נשר, רופא שיניים יכול לתקן את הבעיה בעזרת סתימה בשן. השיניים הקדמיות העליונות, בעיקר שיניים בולטות (שיני ארנבת), מועדות לפגיעה ולשברים. אם לאחר פגיעה, השן אינה מגלה רגישות לאוויר, סביר להניח שרק פני השטח החיצוניים הקשים (ציפוי האימייל) נפגעו. גם אם נשברה פיסה קטנה מהאימייל, אין צורך בטיפול שיניים מידי. שברים בשכבה האמצעית בשן (דנטין) מכאיבים בעת שהשן נחשפת לאוויר ומזון. לכן, מי שסובל משברים שכאלה צריך לפנות מיד לטיפול. אם השבר פוגע בחלק הפנימי ביותר של השן (מוך השן), מופיע במקום השבר כתם אדום, ולעיתים קרובות ניתן להבחין גם במעט דם. במקרה כזה נדרש אולי טיפול שורש שיסיר את מה שנותר ממוך השן לפני שימות ויסב כאב שיניים חזק. אם המטופל לא הגיע עדיין לגיל 12, טיפול השורש עשוי להידחות עד שתסתיים התפתחותם של שורשי השיניים הפגועות.

התרופפות שיניים - כאשר פגיעה גורמת להתרופפות השן, או אם קיים דימום רב ברקמת החניכיים המקיפה את השן, יש לפנות לרופא שיניים. שיני חלב פגועות בקדמת הפה אינן מהוות בעיה, בדרך כלל. אם הפגיעה קשה, אפשר להסיר את השיניים בלי לפגוע בשיניים הקבועות או מבלי לאבד את החלל השמור לשיניים שיצמחו בעתיד. כששיני החלב הפגועות נמצאות בחלק האחורי של הפה, רופא השיניים מחדיר מכשיר השומר על המרווח כדי שהשיניים לא יצטופפו ויקשו על בקיעת השיניים הקבועות.

נשירת שיניים - נפילת שן קבועה עקב מכה או תאונה, מצריכה טיפול שיניים מידי, יש לנגב את השן בממחטת נייר נקיה ולהחזירה למקומה. אם הדבר אינו אפשרי, יש להכניסה לכוס חלב (החלב שומר על השן). בכל מקרה, יש להביא מיד את הנפגע, יחד עם השן, לרופא השיניים הקרוב ביותר. אם השן מושבת למקומה תוך חצי שעה, הסיכויים להצלחת קליטת השן מחדש לטווח ארוך טובים. ככל שהשן נמצאת זמן רב יותר מחוץ למקומה, פוחתים הסיכויים להצלחה ארוכת טווח. רופא השיניים מקבע את השן בעזרת השיניים הסמוכות לפרק זמן של שבוע עד עשרה ימים. אם נשברה גם העצם שמסביב לשן, צריך לקבע את השן בגשוש (probe) לפרק זמן הנאמד בכ- 6 עד 10 שבועות.

 


שבר בלסת

לסת שבורה מכאיבה מאוד והשבר עצמו גורם, בדרך כלל, לשינוי בהתאמה בין השיניים. לעיתים קרובות לא ניתן לפתוח את הפה לרווחה, או שהוא נע לצד אחד בעת הפתיחה או הסגירה. רוב השברים בלסת מתרחשים בלסת התחתונה. שברים בלסת העליונה עלולים לגרום לראייה כפולה, לקהות חושים בעור שמתחת לעין, או לאסימטריה בעצם הלחי, שאפשר לחוש בה בזמן שמעבירים אצבע לאורך העצם הזאת. די במכה חזקה כדי לשבור את הלסת ולפגוע גם בעמוד השדרה הצווארי.

לכן, לפני שניגשים לטפל בלסת שבורה, מבצעים לרוב צילומי רנטגן של הצוואר כדי לשלול נזק לעמוד השדרה. מכה חזקה עלולה לגרום גם לזעזוע מוח או לדימום תוך גולגולתי. אם אדם חושב שלסתו נשברה, עליו להחזיק את הלסת במקומה בעזרת היד, או בעזרת תחבושות הנכרכת מספר פעמים מתחת ללסת ומעל לחלק העליון מעל הראש. מי שכורך את התחבושת חייב להיזהר שלא לחסום את דרכי הנשימה. יש לקבל סיוע רפואי מהר ככל שניתן מאחר ושברים בלסת עלולים לגרום לדימום פנימי ולחסימה של נתיבי האוויר. במחלקת פה ולסת בבית חולים, הלסת העליונה והתחתונה מוצמדות זו לזו בעזרת חוט מתכת ולאחר מכן הן נשארות מוצלבות במשך שישה חודשים כדי לאפשר לרקמת העצם להירפא.

בפרק זמן זה, הנפגע יאלץ להסתפק בשתיית נוזלים דרך קש. במקרה של שברים רבים בלסת, מבצעים ניתוח שבו מותקנת פלטה (פיסת מתכת המוברגת אל תוך העצם בכל צד של השבר). הלסתות נותרות ללא תנועה לימים ספורים, ולאחר מכן יש להסתפק באכילת מזונות רכים בלבד למשך מספר שבועות. אצל ילדים, שברים מסוימים בלסת אינם גורמים בהכרח לחוסר תנועה וטיפול ראשוני מאפשר תנועה מוגבלת, והפעילות הנורמלית מתחדשת תוך שבועות ספורים. אדם עם שבר פתוח בלסת - כזה המתרחב לאורך כל השן או התושבת שלה ונפתח גם לאזור מזוהם, כמו הפה - מקבל בדרך כלל טיפול אנטיביוטי.

 


בעיות לאחר טיפול שיניים

נפיחות - נפיחות היא תופעה רגילה לאחר טיפולי שיניים מסוימים, בעיקר לאחר עקירות או השתלות שיניים. הצמדת שקית קרח ללחי או שקית ניילון המכילה אפונה או גרגירי תירס קפואים יכולה למנוע חלק ניכר מהנפיחות. במהלך 18 השעות הראשונות יש להחזיק את הקרח על הלחי במשך 25 דקות, להסירו למשך 5 דקות וחוזר חלילה. אם הנפיחות נמשכת או מתגברת לאחר שלושה ימים או אם אתם סובלים מכאבי שיניים חזקים, יתכן כי התפתח זיהום ולכן חובה לפנות לרופא השיניים.

מכתשית יבשה - (חשיפת העצם בתושבת השן המעכבת את הריפוי) עלולה להפתח לאחר עקירת שן טוחנת תחתונה. בדרך כלל, תחושת האי נוחות נעלמת כשלושה ימים לאחר העקירה, ואחר כך מחריפה לפתע, לרוב בליווי כאבי אוזניים. על אף שהמצב משתפר מעצמו לאחר שבוע או כמה שבועות, רופא השיניים יכול להכניס לתושבת תחבושת עם חומר מאלחש כדי להפחית כאבי שיניים. פעולה זו מבוצעת כל יום או יומיים במשך שבוע.

דימום - דימום לאחר השתלת שיניים הוא תופעה טיפוסית. אפשר לעצור אותו ע”י לחץ קבוע על מקום הניתוח בשעה הראשונה, בדרך כלל ע”י נשיכת פד גזה. דימום בפה עלול להטעות, משום שכמות דם קטנה המתערבבת ברוק יוצרת רושם שהדימום חמור מכפי שהוא באמת. אם הדימום נמשך, אפשר לנקות את האזור ולהצמיד אחר כך פיסת תחבושת אחרת או שקית תה לחה, תוך הפעלת לחץ קבוע. אם הדימום נמשך יותר משעות אחדות, יש להודיע על כך לרופא השיניים. אנשים הנוטלים תרופות מדללות דם כמו אספירין חייבים ליידע את הרופא כשבוע לפני ההליך אותו הם אמורים לעבור מאחר ותרופות אלו מגבירות את הנטייה לדימום. רופא השיניים יכול להורות על הפחתת המינון או הפסקה זמנית לפני ההליך.