איך מתבצעת השתלת שיניים?

כאשר מעוניינים לשקם שן או מספר שיניים אבודות על ידי השימוש בשתלים שמעוגנים בעצם הלחי מתחילים בשגרה של אירועים החל מפגישת הייעוץ ההתחלתית ועד להשתלשלות האירועים המתוארים בהמשך. קראו איזה בדיקות ראשונות צריך לעבור, איזה טיפולים מקדמיים חייבים לבצע לפני ההליך וגם על שלבי ההשתלה והאפשרויות השונות (בקצרה) שעומדות בפני המתרפא לפני ניתוח השתלת שיניים.

המלצת המערכת

השתלת שיניים היא ההליך המשמעותי ביותר בענף רפואת השיניים. בשלושת העשורים האחרונים, חל שיפור משמעותי בטכניקת ההשתלה והיום כבר אין כל סיבה להישאר ללא שיניים. מגוון השיטות להחזרת המנשך התקין זמינות היום יותר מתמיד הן מבחינת הניסיון שנצבר והן מהבחינה הכספית. חשוב רק לבחור היטב במרפאת השיניים המתאימה.

 


בדיקות ראשונות וברורים

ייערך תשאול (הִזָּכְרוּת) מקיף על מצב הבריאות הכללי, תתבצע בדיקה פיזית של חלל הפה וסקירת המקומות המיועדים למיקום שתלי השיניים. לאחר הבדיקה הפיזית, יפרט הרופא את הממצאים ואת המצב הנוכחי של הפה וכמו כן הוא יסביר מהן אפשרויות הטיפול בשלבים הראשונים. ייעשו בדיקות רנטגן, לפעמים סריקה ובדיקות מעבדה, יילקחו גם תמונות קליניות של הפה. במקרים מסוימים, יילקחו מדגמים של הפה על ידי תבנית בפגישה הראשונה או השנייה.

 


ניתוח הבדיקות, בדיקות נוספות וטיפולים מקדימים

כאשר יגיעו תוצאות הבדיקות, אלו ינותחו ובעקבות הממצאים תוצע תכנית טיפול. יהיו מקרים בהם תוצאות הבדיקות הראשונות יצביעו על צורך בבדיקות נוספות, פעמים רבות תזדקקו לטיפולים אחרים כמו טיפול בחניכיים, טיפול בריקבון, טיפולי שורש ובמקרים אחרים יהיה גם הכרחי לעקור שיניים שנמצאות במצב רעוע. ישנם גם מצבים המחייבים טיפולים קודמים מורכבים יותר אשר כוללים טיפולי אורתודונטיה למשל. תבחן האפשרות להניח את הכתרים בצורה מיידית על השתלים מיד לאחר ההשתלה או שיש לחכות. ע״פ מצב צפיפות העצם, הרופא יבחן אם יהיה צורך בפעולות מקדמיות לפני הנחת השתלים, כמו הרמת סינוס והשתלת עצם. בשלב הזה הרופא יידון על סוגי הניתוח השונים בין אם בהרדמה מקומית או סדציה בהכרה או בהרדמה כללית במקרים מורכבים או כאשר המטופל סובל מחרדה דנטלית. כאשר הפה בריא, ללא מחלות חניכיים, ללא ריקבון פעיל או מיקוד של דלקות מכל סוג שהוא, אפשר לעבור לשלב הבא.

 


שלבי ההשתלה

כאשר המטופל מורדם (בין אם בהרדמה מקומית או כללית), מבצע הרופא קידוח באמצעותו הוא יוצר ״חור״ או מספר ״חורים״ בעצם היכן שחסרות שיניים. חורים אלו יכולים להתבצע דרך החניכיים או לאחר שעושים חתך קטן ומרימים אותם, בחורים אלו, תוך זהירות מרבית, מניחים את השתל או מספר שתלים דנטליים. החל מנקודה זו כפי שנקבע מראש או לפי מה שנצפה תוך כדי הניתוח אפשר להמשיך בדרכים הבאות:

אפשרות א׳ - להניח עוגנים וירכות זמניות או קבועות, ולאחר מכן להניח מיידית שיניים. שיניים אלו הן זמניות, חודשים לאחר מכן מחליפים אותן במערכת שיניים קבועות (למעט מערכות מיוחדות בהן אפשר להניח מיידית את השיניים הקבועות).

אפשרות ב׳ - להשאיר את השתלים במקומם, להוסיף כיפת ריפוי (אלמנט המאפשר לחניכיים להירפא מסביב לשתל) ולחכות מספר חודשים עד אשר מרכיבים את השיניים הקבועות.

אפשרות ג׳ - להשאיר את השתל “טמון” כלומר מתחת לחניכיים, מבלי שרואים אותו ולחכות להתאחות השתל עם העצם, ולאחר מספר חודשים חוזרים ופותחים את החניכיים ומניחים את השן מעליה (מכונה גם פרוטוקול קלאסי). במקרים בהם התכנית היא השתלות שיניים ביום אחד או פרוטוקול המוכר באופן כללי כהעמסה מיידית, למטופל יהיו שיניים מיד בתום הניתוח.

 


״מקצה שיפורים״ והוראות לאחר ההשתלה

כדי להבטיח שהכול מתנהל כשורה וכדי לפתור כל בעיה בהתהוותה במידה ואכן היא מתרחשת, מבצעים מספר בדיקות בפה. אם המצב מחייב, מתקנים את מה שצריך ומבצעים בעיקר ויסותים בשיניים הזמניות במידת הצורך. עם השתלים החדשים בפה, המטופל יכול לאכול כמעט מכל דבר, אם כי הזהירות מחייבת אכילת מוצרי מזון רכים למשך הימים הראשונים, ולאט ובהדרגה להמשיך ולהוסיף תזונה יותר מוצקה. במקרים מסוימים ובייחוד אצל מתרפאים שעברו שיקום גדול, יתכן ויהיה צורך להשתמש בשירותים של פונואוֹדְיוֹלוֹג (מורה לצְלִיל ושמע) כדי לעזור למטופל להתבטא כראוי עם שיניו החדשות. לאחר מספר חודשים בדרך כלל בין שלושה חודשים עד לשישה חודשים, מחליפים את השיניים הזמניות לשיניים קבועות. לאחר גמר הטיפול המטופל יהיה תחת תכנית לשמירה ולתחזוקה של השתלים עם ביקורי מעקב תקופתיים כדי להבטיח את הצלחת הניתוח.