שיניים תותבות

שיניים תותבות

מנקודת מבט אסתטית, הלסתות אינן רק מרכיב מרכזי של מראה הפנים אלא גם בעלות תפקיד תפעולי חשוב. ללא אברי הלעיסה, הגוף לא יקבל הזנה נורמלית ולא יוכל ליצור קולות או צלילים הניתנים להבנה. כתוצאה ממחלות חניכיים עלול להיווצר מצב הכרחי של עקירת שיניים או במקרים קשים יותר עקירה של כל השיניים בפה, ישנן גם פציעות או תאונות המצריכות עקירה חלקית או מלאה של השיניים. במצבים מהסוג שתואר, שיניים תותבות ניתנות להרכבה (הן בחוסר שיניים חלקי והן באובדן שיניים מלא) לשמירה על איכות החיים תקינה ואסתטיקה דנטלית מושלמת. לפניכם כל מה שצריך לדעת על תותבות החל מהיסטוריה, עובר לסוגי תותבות ועד לייצורן והתקנתן בפה של המטופל.

 

מהן שיניים תותבות?

שיניים תותבות בנויות על בסיס תותב ומשמשות כתחליף לשיניים. לשיניים תותבות חלקיות נלווים אמצעי תמיכה וקיבוע. תותבת שיניים שלמה נועדה לשימוש כאשר הלסת נותרה ללא שיניים, או לאחר שנשארו מעט שיניים ממוקמות באקראי שעדיף לעקרן. לאחר שנקבע כי הטיפול שיבוצע יהיה באמצעות שיניים תותבות, טכנאי השיניים יכין תותבות שמותאמות במדויק ללסת העליונה וללסת התחתונה. הקיבוע של השיניים החדשות יתאפשר על ידי דבק חזק בין התותבת והקרום הרירי של הפה. מטופלים עם מבנה תותב חלקי יוכלו להיעזר בתותב טלסקופי או שיניים תותבות הניתנות להסרה. תותבים טלסקופים מבוססים על מבנה טלסקופ ראשי המודבק בצמנט לחלק הפנימי וטלסקופ משני הניתן להסרה הממוקם מעליו. בתותבות אלו נידרש לעקור את השיניים הקדמיות שאין בכוחן להוות תמיכה מספקת וגם נזדקק לשיוף של השיניים שנשארו. תוצאה אסתטית משביעת רצון יכולה להיות עם שילוב של הטלסקופ המשני והשיניים האחרות. בתותבות שיניים חלקיות הניתנות להסרה, בסיס התותב ושן המחליפה מוצמדים עם קלמרה (חבק) שמתהדק עם השן השכנה המבטיחה תמיכה ויציבות, וגם ניתנת להסרה. לסוג זה של תותבת חייבות השיניים השכנות להיות בריאות וחזקות.

 

שיניים תותבות בהיסטוריה

השיניים התותבות הראשונות בהיסטוריה יוצרו כבר במאה הרביעית לספירה, והן נשמרות כיום במוזיאון לאסכולה דנטלית בפריז, הן נעשו על ידי האטרוסקים, בנים לעם קדום שחי בצפון-מרכז איטליה לפני התקופה הרומית ואֶטְרוּסְקִית הייתה שפתם, והם היו אומנים ובעלי מלאכה הכישרוניים ביותר באותה תקופה. התפקיד של התותבות הללו היה יותר אסתטי מאשר תפקודי, כאשר היא ממקמת בפה את השיניים החסרות על ידי שיניים אחרות של חיות או בני אדם וקרמו אותן על רצועה מזהב. תרבויות אחרות השתמשו בזהב רך או בזהב בצורת מגילה, ריתכו תפסני בטחון ותבניות עם דגמים. מדובר גם על שימוש בשנהב ועץ בכדי לייצר שיניים מלאכותיות. בין השנים 1678 ו- 1761 חי אדם מאוד חשוב בהיסטוריה של רפואת השיניים ושמו היה פייר פאושרד, הוא למד רפואה ובמיוחד כירורגיה ונהפך לאחר מכן למייסד הרפואה המדעית המודרנית כאשר גילה טכניקות ניתוח וייצור של תותבות שיניים. בשנת 1603, ביפן ייצרו את הכתרים הראשונים עם יתדות אשר הוחדרו לתוך שורש של שן מתה. בשנת 1756 פיליפ פטף גילה בפעם הראשונה את לקיחת התבנית. בשנת 1774 דושדו עשה את מערכת השיניים הראשונה מפורצלן. ג'. ב. גריוט בשנת 1805 היה האדם הראשון אשר השתמש ב"ארטיקולטור" שזה מכשיר המדמה את תנועות הלסתות בכדי לייצר גשרים. משנת 1904 אפשר כבר להגדיר את התקופה המודרנית של התותבות כאשר וויליאם טאגרד הציג את מכונת ההיתוך והארטיקולטורים הראשונים. מאז ועד היום ההתקדמות בנושא היא עצומה והתותבות מהוות למעשה פתרון יעיל וזול לשתלים דנטליים.

 

התאמת שיניים תותבות

שיניים תותבותלהכנת והתאמת שיניים תותבות יבוצעו בדיקות והבחנות מספר פעמים (כשעה עד שעתיים בכל פעם), מצב הפה והלסת חייבים להיות במצב תקין / מוכן להליך . בתחילה צריך להרכיב שיניים תותבות זמן רב ככל האפשר, בלילה אפשר להימנע מכך כדי להגן על רירית הפה. טיפול מתמיד וקבוע הוא צורך חיוני כדי להבטיח שהתותבות ימלאו את תפקידן לטווח ארוך וישמרו על הרגשה נוחה בזמן שמרכיבים אותן. זוהי הדרך היחידה למנוע דלקות, פטריות ובאשת (ריח רע מהפה), כן חשוב ביקור קבוע אצל הרופא. בעזרת שיניים תותבות אפשר ליהנות מארוחות בצורה בו היתם רגילים קודם לכן, יכולת הדיבור גם חוזרת למצב נורמטיבי לאחר שלב של התרגלות וגם הפנים יקבלו חזות יפה ויאפשרו הקרנה של חיוך מפה לאוזן.

 

סוגי שיניים תותבות

בטיפול בשיניים חסרות יש להבחין בין תותבות חלקיות, תותבות שלמות או תותבות מלאות. בלסת ללא כל שיניים מתקינים שיניים חלופיות על ידי שימוש בתותבות הניתנות להסרה. בשיטה זו אין שיניים זמינות היכולות לשמש עוגן לתותבות. השיניים החלופיות בתותבות מלאות בנויות מקרמיקה או מפלסטיק, בסיס התותבת עשוי מחומר סינטטי בצבע החניכיים. הקיבוע של התותבות מושג על ידי השפעת היניקה בין הקרום הרירי ובסיס התותבת, הדרישות לקיבוע נוח הוא הדיוק המוחלט בהתאמה ועיצוב טוב של קצוות התותבת. לתותבת מלאה חייבת להיות עצם לחי בכמות מספקת.

 

תותבת שיניים טלסקופיתתותבת חלקית - תותבת חלקית מורכבת כדי לגשר על פערים בלסת התחתונה והעליונה. היא בנויה על מספר מרכיבים, בסיס התותבת, השן המחליפה והתקני הקיבוע והביסוס תלוי בסוג ובשיטה של עיגון השן. תותבת חלקית מתחלקת לסוגים שונים של תותבות. בקישור הבא תוכלו לקרוא על תותבת על וגם על תותבת על גבי שתלים.

 

תותבת טלסקופית - מייצגת סוג אחד של תותבת חלקית והיא מהווה קשר הדוק בין שן קבועה ושן חלופית ברת הסרה. בתותבת זאת, השן המחליפה יושבת על כתר פנימי וחיצוני (עקרון כתר כפול), הכתרים הפנימיים או הטלסקופ הראשי הם נרתיקים דקים מזהב שמודבקים בצמנט על הירכות של השטח שהתפנה מהשיניים הקודמות, הכתר החיצוני או הטלסקופ המשני מחובר בחוזקה אל תותבת השן וממוקמת על פני הטלסקופ הראשי. חלק זה של התותב ניתן להסרה. היתרון בשיטה זו שקשה להבחין בכתר העליון. כאשר חווים אובדן רב של שיניים אפשר בקלות להרחיב את התותב ולכסות את הפער הנוסף. שמירה על היגיינת הפה הוכחה גם כיותר קלה לאחר הורדת התותבת והשיניים לא יהיו בתנאים שמאפשרים דלקות בהתקנת תותבות טלסקופיות.

 

למה שנקרא תותבות חלקיות הניתנות להסרה, הקיבוע מושג תודות לקלמרה (חבק) המעוגן על שן סמוכה, היא מחוברת לבסיס התותבת והשן המחליפה דרך החבק, המבטיח יציבות חוזק ותמיכה, והסרת התותבת. היתרון של סוג זה של תותבות הוא מצד אחד המחיר היחסי הנמוך וגם השן או השיניים הסמוכות זקוקות רק לשיוף קל. החיסרון הוא בעיקר מנקודת מבט אסתטית שניתן לראות את החבקים. שיטה זו מתאימה במיוחד כאשר השיניים הקיימות נמצאות במצב תחזוקתי תקין והן ללא עששת או סתימה בשן.

קרא עוד על תותבת חלקית להוצאה

קרא עוד על תותבת שלמה להוצאה

 

הכנות להתקנת שיניים תותבות

להשלמת שיניים תותבות לא נדרשת הכנה מיוחדת. חל איסור להתקין שיניים תותבות כאשר יש דלקת בפה ויש להמתין עד לריפוי מלא, לכל שלושת סוגי התותבים צריך לקבל חוות דעת אחת או יותר על הלסת שתהיה הבסיס להכנת התותבת כדי שתתאים בצורה המדויקת ביותר למתרפא. במועמדים לטיפול הזקוקים לתותב טלסקופי, השיניים הקדמיות שאינן יכולות לספק תמיכה מספקת יעקרו כבר בטיפול הראשוני. הפצעים שנגרמו כתוצאה מהעקירה חייבים להחלים באופן מלא לפני הרכבת שיניים תותבות, שמין הסתם ייקח מספר שבועות. שיניים תותבות חלקיות בדרך כלל מצריכות שיוף בדרגות שונות של השיניים הנותרות כדי לספק "תמיכה" לתותבת.

 

התקנת שיניים תותבות

ציור של שיניים תותבותההתאמה של שיניים תותבות אינה כרוכה בניתוח או בהליך כירורגי. כדי להתחדש בשיניים תותבות שלמות יש לעבור אבחנה של הלסת התחתונה והעליונה בהסתמך על הדגם שנלקח בפגישה הראשונה, יוצרים את התבנית לאחר התאמה של תותבות משעווה, התותבות הסופיות יוכנו במעבדה שתתאים אותה בצורה הכי מדויקת לפה. ניתן יהיה אף לעשות תיקונים קלים לאחר ההתאמה, במידת הצורך, כדי להבטיח התאמה אופטימאלית ודיוק מרבי. אי דיוקים שיכולים להיווצר עקב השינוי של התותבת לפלסטיק גם כן ניתנים לתיקון. לאחר מכן המטופל יקח את התותבות החדשות שניתנות להסרה לביתו.

 

בהרכבת תותבות טלסקופיות, השיניים הקדמיות שאינן יכולות לספק תמיכה מספקת יעקרו בהרדמה מקומית, השיניים הנותרות יעברו הכנה כדי שיוכלו לשאת את הטלסקופ הראשוני. הטלסקופ המשני מחובר בחוזקה לשן או לשיניים התותבות ואפשר לחבר את הכול לטלסקופ הראשי כיחידה אחת. הכתר החיצוני באזור שאפשר לראות מוסווה על ידי חומר סינטטי בצבע השיניים. ברוב המקרים עם הזמן קיבוע נוסף של קלמרות (חבקים) הכרחי. התמיכה העקרית מבוססת רק על חיכוך הדדי של הטלסקופ הראשי והמשני כאשר המשני מורכב על החלק העליון של הראשי.

 

בהרכבת תותבות חלקיות שניתנות להסרה, השיניים צריכות רק שיוף קל במקומות בו יבואו הקלמרות ובהתבסס על ההבחנה הראשונית, תבניות של שתי הלסתות יוכנו. החיבור של השיניים התותבות בעזרת החבקים יושלם דרך מסגרות מתכת. במידת הצורך לאחר התקנת שיניים תותבות חלקיות יתכנו התאמות קלות להגברת הנוחות והתאמה מלאה לפיו של המטופל.